מסעותיו במרחב ובזמן של אמן החושים והטלפתיה – גיא ברכה. ווגאס בייבי, חלק א' (מאת עמית סגל, כותבת מציאות בדיונית)

    הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים ובהשראתו של אמן החושים גיא ברכה. חלקם הם פרי הדמיון וחלקם התרחשו במציאות.
    איזה חלק שייך למה – נשאיר זאת לדמיונכם. קריאה מהנה.

    אדום או שחור – הרולטה מסתובבת ואני חייב לבחור.

    ריח של סיגריות באוויר, קולות של צחוקים מסביבי, קוראים בשמי, גיא, גיא, אני מסתכל על כולם מנסה להחליט, החדר קצת מסתובב… מה השעה בכלל? חייב לעמוד בזמנים. תמיד אומרים שהחמצן במקומות האלו מדולל. או מזוקק? אני לא מצליח להיזכר עכשיו ונותרו לי רק עוד 10 שניות! אני חייב להחליט עכשיו או ש..

    כדי להתחיל להסביר איך בכלל הגעתי למצב הזה, אני חייב לחזור 48 שעות לאחור.

    חזרתי הביתה מאירוע בר מצווה בו הקוסם, אני, היה האייטם המרכזי. עמוס בציוד פתחתי את דלת המעלית בביתי כדי לגלות 4 מזוודות ליד פתח הדלת. חדר המדרגות היה חשוך ולא יכולתי לקרוא מה כתוב על השלט שהיה מודבק על דלת ביתי.

    מעיפים אותי מהבית ואני לא יודע על זה??

    לא עברו מספר שניות, אור חדר המדרגות נדלק, דלת הבית נפתחה והמנהל האישי שלי פצח בהכרזה:

    We're going to Vegas Baby!!!""

    מה? רגע… לא יודע ממה שמחתי יותר, שאני לא עף מהבית או שהרגע שמעתי שאנחנו טסים לווגאס! אעדכן אותך בדרך לשדה התעופה, אמר לי והנה אני שוב במעלית.

    "סגרתי לנו 3 מסיבות רווקות בארה"ב", הוא אמר, והראשונה היא בווגאס. לאס ווגאס.

    לא צריך להיות אמן טלפתיה כדי לתת מבט אחד על פניי ההמומות ולראות את המחשבות הרבות שמתרוצצות לי בראש. סידרתי הכול מראש, הוא הרגיע. ואז התחיל לדבר במהירות שכמעט גרמה לי לסחרחורת אבל העלתה חיוך רחב על שפתיי.

    "דאגתי לג'ולי" (הכלבה שלי), "הודעתי להורים שלך והתאמתי את הכול ללוח הזמנים של ההופעות הבאות שלך. הזזתי את הכנס המקצועי בשבוע ואת ערב הגיבוש בשבוע וחצי."
    ואז הוא התחיל לספר בהתרגשות, איך הכול התחיל לפני כמה שבועות, שהגיעה השיחה הראשונה מבת של לקוחה שלו, ששמעה שאני מנטליסט והחליטה שבמסיבת הרווקות שלה יהיה משהו שונה. לא עוד סקסולוגית, לא עוד סיפורים על איך הכרתי את הכלה המיועדת אלא משהו לא מהעולם הזה, מישהו כמוני, אמן טלפתיה וקריאת מחשבות –  אמן על חושי.

    היא החליטה להטיס את החברות שלה לסוף שבוע בעיר החטאים. חייב לציין שבתור אחד שמתמחה בקריאת שפת גוף, הצליחו להפתיע אותי.

    שעון העצר החל לתקתק, 48 שעות למסיבה. המלאכה מרובה והטיסה ארוכה.

    ואז הרגשתי רעד קל ומידי אחריו רעד נוסף, חזק יותר, שגרם לכוס היין שלי להישפך.

    ואז נשמעה הודעה, "נוסעים נכבדים, כאן הקברניט שלכם מדבר. בשל מזג אוויר סוער, אנחנו נתקלים בכיסי אוויר, אנא הדקו את החגורות וקפלו את המגשים מלפניכם. אל דאגה, מקווה שהסערה תחלוף במהרה". הקול שלו נשמע רגוע ושלו אבל החושים שלי החלו לפעול לכיוונים פחות שלווים…

    – המשך יבוא-

    שלכם באהבה,
    גיא ברכה – מנטליסט ואמן בידור על חושי.   

                                               3  

                                               ויטרינת אוסף האצבעונים שלי. ממשיכה לגדול.   

    Leave a Reply

    call now